בית פרופיל פרוייקטים מאמרים צרו קשר English
העיצוב הפיני

 

העיצוב הפיני 

הבסיס לעיצוב הפיני כפי שאנו מכירים אותו כיום הונח בעת "הדוכסות הגדולה" כאשר קבלה פינלנד אוטונומיה מרוסיה הצארית( 1809-1917 ). בתקופה זו חל גידול תעשייתי שהביא להתמחותם של עובדי היצור והמעצבים.  ב1871 נוסד בית הספר לפיסול ושנתיים מאוחר יותר הוקמה האגודה הפינית לעיצוב ולאומנות מתוך מטרה להקים מוזיאון ובית הספר, שאכן שנוסדו ב 1875.
היעד הראשוני היה להציב את העיצוב הפיני בעולם על ידי תערוכות, פרסים, ויחסי ציבור.  כיום מהווה האגודה ראש גשר בין המעצבים והתעשייה.
"אגודת ידידי האומנים הפינים" החלה לפעול ב 1879 כאשר האידיאולוגיה שעמדה בפניה הייתה החייאת המסורת הפינית ופיתוח סגנן פיני ייחודי.
בשנת1889, ביריד הבינלאומי בפריז הקימה פינלנד ביתן משלה ביריד שלא תחת חסותה של רוסיה. המטרה ייצוגה של פינלנד כשווה לשאר אומות העולם. מציאת סגנון פיני ייחודי הייתה חלק מן התנועה הלאומית רומנטית שהתעוררה בפינלנד,בתחילה תחת השפעת התנועות האירופאיות ARTS&CRAFRS ו ART NOUVO  . בפינלנד החל חיפוש אחר המורשת ההיסטורית. מעצבים ואומנים רבים התענינו ברוח התקופה ובאידיאולוגיה של עבודת אומנות כוללנית ונטו אחר שורשי המורשת הלאומית שבקארליה.

 
ביריד העולמי בפריז1900 בלט הביתן הלאומי של פינלנ,ד שתוכנן על ידי שלושה אדריכלים צעירים שזכו בו בתחרות SAARINEN, GESELLIUS, LINDGREN  ובו ציורים של הצייר הלאומי AKSELLI GALLEN KALLELA. הסגנון הלאומי רומנטי שלט בכל הבנייה כאשר האדריכל המוביל הואELIEL SAARINEN . לאחר היריד הקימו שלושת האדריכלים את ביתם והסטודיו שלהם לחוף אגם HVITTRASK המשמש כיום כמוזיאון. 
בשנת 1902 מונה אדריכל ARMAS LINDGREN  למנהל בית הספר לאומנות והציע לכלול בתכנית הלימודים גם עבודות מתכת, בד וקרמיקה. התעשייה החלה לשתף פעולה עם המעצבים. מבחינה סגנונית שנות 1910' אופיינו בסגנון פוסט יוגנד משולב באלמנטים ניאו קלאסיים והיסטוריים. 
בשנת 1911 הוקם ארגון ORNAMO – אגודת המעצבים הפיניתׁ( 6שנים לפני קבלת העצמאות) שהייתה אחת מן הראשונות בעולם, כדי לעודד את ההשכלה האומנותיים. מקור השם ORNAMENT  בשפה הבינלאומית אספרנטו. בבחירת השם בטאה האגודה את מבטה לעבר הזירה הבינלאומית. בשנת 1966 התרחב הארגון לארגון גג המאחד חמש אגודות מעצבים : עיצוב אופנה, עיצוב פנים, עיצוב טקסטיל, עיצוב המוצר ואומנים. כיום חברים בו 1200 חברים רובם בוגרי בית הספר הגבוה לעיצוב בהלסינקי.  TAIDE TEOLLISEN KORKEA KOULU
 בשנים שלאחר קבלת העצמאות( 1917) גובשו סמלי האומה החדשה כפי שהתבטאו גם בבניין הפרלמנט בתכנונו של SIRENJ שזכה בו בתחרות. כיום חוגגים 100 שנה לפרלמנט הפיני, שהוקם עוד בתקופתה האוטונומיה והיה הראשון בעולם למתן זכות היבחרות לנשים.  לפני שנתיים נפתח אגף חדש לפרלמנט פרי זכייה בתחרות של אדריכל PEKKA HELIN ובו משרד השוק המשותף. פנים הבניין כולו בחומרים מקומיים כמו עץ אורן ולבנה.
באופן כללי היה עיצוב שנות העשרים קלסיציסטי נורדי. התעשייה הסתפקה בצורות מסורתיות, פרט לARABIA ו IITTALA שהעסיקו אומנים ידועים ואומנים צעירים במקביל.
 
בית החרושת ARABIA נוסד בשנת 1874. הסנט הפיני אישר לבית חרושת ROSTRAND השבדי להקים חברת בת בפינלנד. בתחילה באו בעלי המלאכה המיומנים משבדיה אך במהרה נוספו אליהם אומנים מקומיים.מטרת החברה הייתה פתיחת השוק הרוסי דרך פינלנד.  
סדרת RUSKA הקלאסית מ1961 עוצבה על ידי ULLA PROCOPE ומהווה את אחד מן המודלים העקביים המיוצר עד היום. דוגמא נוספת היא סדרת VALENCIA משנת 1966 עם ציורים ועיטורים בעבודת יד, איננה מיוצרת יותר. במשך השנים עוצבו ושווקו סדרות רבות כולן מצוירות ביד. מידי שנה מופיעות סדרות חדשות שוות לב ונפש.בשנות התשעים נרכשה החברה על ידי חברת  HACKMANN  שרכש גם את IITTALA תחת השם הכולל DESIGNOR . בשנת 1998 חגגה  ARABIA 125 שנה כשהמוזיאון שלה בן חמישים שנה.
 
בראשית שנות השלושים, במיוחד לאחר ההתאוששות מן המשבר הפיננסי העולמי, חלה תנופה בהתפתחות העיצוב הפיני.ב1928 הוכרזה תחרות לעיצוב זכוכית על ידי חברת  RIIHIMAKI LASSI  בה זכה HENRRY ERICSSON.  בשנת 1932 נפתחה מחלקה לאומנות בARABIA. ובשנת 1935 הוקם מפעל ARTEK  ליצור הריהוט המכופף של AALTO . כמו כן פותחה תעשיית הטקסטיל שהייתה בת מסורת של 200 שנה.
לקראת הטריאנלה במילאנו נערכה ב 1936 תחרות בה זכה ALVAR AALTOעם אגרטל הזכוכית שלו" SAVOY", המשקף את קווי הטופוגרפיה והאגמים של פינלנד, עבודה שהפכה להיות אחת מעבודות הזכוכית המפורסמות בעולם. אביו של AALTO היה מודד ושרטוטי קווי המתאר של האגמים נספגו בו משחר ילדותו. AALTO מעולם לא הדגים כיצד יש להשתמש בכלים שעיצב והשאיר זאת לפרשנות המשתמש. חידוש זה עזר לשמור את עבודותיו עכשוויות וטריות. האובייקטים יכולים להיות מוצבים בקבוצה או פריט בודד. 
האסטרטגיה החדשה החלה לנצח והעיצוב הפיני זכה להכרה ולהצלחה. ריהוט העץ המכופף של AALTO  שפותח עבור החולים בסנטוריום לחולי שחפת  ב PAIMIO ,  קבל תשומת לב עולמית לאחר שהוצב עוד קודם לכן בספרייה  שלו בוויפורי. (שני הפרויקטים פרי זכייה בתחרות)  ב 1935 נפתחה חנות הרהיטים שלARTEK   בהלסינקי כדי לשווק את הריהוט ולהוות מרכז לאומנויות ועיצוב מודרניים, חנות הקיימת עד היום. במקביל עסקAALTO בעיצוב גופי תאורה ופיתח סגנון אדריכלי הוליסטי בו כל פרט מתוכנן ומעוצב בהרמוניה לבניין. אשתו הראשונה AINO AALTO  אף היא אדריכלית, עיצבה, כלי זכוכית גופי תאורה והדפסות על טקסטילים הנמכרים עד היום ב ARTEK.ההצלחה המשיכה בירידים העולמיים פריז 1937 וני יורק 1939 שתוכננו שניהם על ידי AALTO  ALVAR, ביתנים שהציגו אדריכלות חדשנית, חללים מדהימים ותצוגת ההישגי האומה הפינית. קיר העץ הגלי בביתן 
בניו יורק שוחזר במוזיאון AALTO בJYAVSKYLA
 
בשנות הארבעים עצרה המלחמה את החידושים. מחסור בחומרי גלם כוח אדם וכוח קניה מנעו את הייצור. נעשו ניסיונות להתאים חומרים מצויים לעיצוב כמו ניר ועוד.בשנות החמישים נסגר הפער ופרץ של בנייה ורעיונות פונקציונאליים החלו להתממש. דירות קטנות הציבו אתגרים חדשים כמו : סטנדרטיזציה ורב תכליתיות.
בית החרושת לזכוכיתIITTALA  נוסד ב 1881 . מרגע הקמתו היה מודרני. ראשוני מנפחי הזכוכית באו משבדיה מבלגיה וגרמניה.
הפריצה הגדלה ארעה בראשית המודרניזם והפונקציונליזם. IITTALA הייתה בין החברות הראשונות שעברה מדקורציה לעיצוב סקנדינבי מתקדם. הושם דגש על איכות ועיצוב בר קיימא. ההוכחה לכך היא שאביזרים בני שישים שנה עדין מבוקשים. במשך שנים מיוצרים בIITTALA אובייקטים שעוצבו במחשבה בהירה תוך השראה, המיועדים לשימוש יומיומי. החיבור הטהור של בין פונקציה, צורה ואיכות מבטא את הפילוסופיה של קיים יומיומי.
לאורך השנים זכו המעצבים הפינים בפרסים והגיעו לצמרת העיצוב העולמי כל זאת תוך עבודה בלתי מתפשרת, שמירה על אתיקה מקצועית ומחשבה על האדם המשתמש באובייקט.
 
אחד המעצבים המובילים הוא KAJ FRANCK יליד וויפורי שסיים את לימודיו בבית הספר לאומנויות ב1930.  במשך השנים עסק במגוון של נושאים, כמו רהיטים, טקסטיל, קרמיקה וזכוכית. עבד בARTEK  וב ARABIA,  עבורה גם עיצב את אולמות התצוגה והמוזיאון. זכה במספר רב של פרסים בפינלנד ובעולם.
 סדרת KILTA  שלו הפכה לסמל של תקופת השיקום. KAJ FRANCK לא ראה בעיצוב מטרה בפני עצמה ולא רצה ליצור צורה עבור צורה, אלא חיפש את החופש כפי שקרא לו : ANTTI-DESIGN.למעשה התבסס בעבודתו על כלים מן המאה ה 18 ואפשר לראות זאת היטב בביקור במוזיאון הלאומי בהלסינקי.
לאחר המלחמה, במסגרת שיקום האומה, החלה בנייה אקטיבית שספקה עבודה למעצבי הפנים. הרוח הלאומית שאפיינה את העשורים הקודמים פנתה מקום לקוסמופוליטיות בינלאומית. בטריאנלה ב1951 במילאנו, זכה TAPIO WIRKALA בפרס על עבודות עץ וזכוכית. השפה האורגנית המודרנית התפרסמה בכל העולם כסמל מסחרי פיני והמעצבים הפכו לכוכבים. העיצוב המרשים שהתרכז תחילה באומנות בוטא גם באביזרים לשימוש יומיומי. עיצוב אובייקטים ליום יום קבל בסיס תיאורטי כאשר KAJ FRANCK  הטיף לאחריות סגנונית והתאמתה לאנונימיות בעיצוב התעשייתי.
 
בנוסף לזכוכית וקרמיקה השקיעה גם תעשיית הטקסטיל במעצבים. בית החרושת FINLAYSON התרכז באריגים ובית חרושת TAMPELA בבגדי כותנה. FINLAYSON הוקמה על ידי מהגר סקוטי ב1820 תחת פטרונו של הצאר אלכסנדר. לאחר 16 מכר את המפעל ודאג להמשכיות שמו.   הבעלים החדשים WILHELM NOTBACK המשיכו להפעיל את בית החרושת  לדורותיהם עד עצם היום הזה. היה זה המפעל הראשון שהעסיק נשים שנקראו אז "בנות הכותנה".  
בשנת 1954 הוקמה חברת AARIKKA מפעל משפחתי לעיצוב תכשיטים ואביזרים דקורטיביים מעץ מתכת בעבודת יד.
 בשנת 1951 ייסדו  ARMI RATJA ובעלה VEIJO  את MARIMEKKO והחלו להדפיס בדי כותנה צבעוניים ומרעננים.  ARMI העסיקה אומנים צעירים כמו MAIJA ISOLA , NURMISNIEMI  ANTTI  ועוד, שעיצבו הדפסי בדים חזקים ושמחים. הדגם UNIKKO  של MAIJA ISOLA 1964 הוא הנפוץ ביותר מבין עבודותיה. הסגנון המודפס שלהם הדגיש היטב את האופטימיות שנוצרה עקב הפריחה הכלכלית והתאימו לעיצוב פנים של האדריכלות החדשה עם חומרים חשופים וגלויים. האסטרטגיה הייתה דואלית – עיצוב עילית ורווחיות, חדשנות ותחרותיות, הפצה, יצוא ויציבות. תהליך היצור משיק לתיעוש. תהליך העבודה מן סקיצה להדפס, נעשה תוך חופש רעיוני  ובהמשך שיתוף פעולה הדוק בין המעצב למעבדת הצבע ולהדפסה. MARIMEKKO היא החברה המובילה בתחום הטקסטיל הפיני.
לאחר מותה של ARMI RATIA התדרדרה MARIMEKKO,  אך לפני כעשר שנים נרכשה על ידי אשת העסקים KIRSTI PAKKANEN שהחזירה עטרה ליושנה. כיום יש "רטרו " לדגמים הקלאסיים כמו UNIKKO  ובו זמנית מופקים דגמים חדשים בעלי תעוזה, דמיון, יצירתיות ויופי על פי מיטב המסורת שלMARIMEKKO.
NNURMISNIEMI  VUOKKO שעבדה ב MARIMEKKO הקימה 1964 את המפעל שלה שנסגר ב 1988 ונפתח שוב ב1990.  .  יצרה הדפסים גראפיים לעיצוב פנים ולביגוד. זכתה בפרס KAJ FRANCK ב1997. ANTTI NURMISNIEMI  אחד המעצבים המובילים בשנות שישים והשבעים, היה בין הראשונים שעבד בחומרים פלסטיים ועיצב כסאות פלסטיק וגופי תאורה למלון פאלאס בהלסינקי.
 
השכלת עיצוב המוצר החלה בשנת 1963 וחומרים חדשים כמו פיברגלס ופלסטיק הפכו לאלטרנטיבה רצינית שאפשרה ליצור צורות גמישות בכל צורה וצבע. השפעת POP ART נראתה בבירור בצבעים חזקים ובצורות נועזות. כל אלו יחד יצרו בשנות השישים סגנן חיים צעיר ולא פורמאלי. העיצוב התבטא גם בנפוח זכוכית ובתכשיטים. לכל אורך הדרך הורגש הקונפליקט בין המעצב האינדיווידואלי לבין היצור ההמוני. 
שנות השבעים התאפיינו בניסיונות ומחקרים. משבר האנרגיה העביר את תשומת הלב לגורמים אנושיים כמו ארגונו מטריה, אקולוגיה ואיכות הסביבה. המיתון העלה שוב את ערכם של החומרים המסורתיים וחומרים כמו פלסטיק זכו ליחס שלילי. חומרים אוטנטיים נראו בטוחים יותר. מנגד נלחמה התעשייה במיתון ולא יכלה להציע עבודה. כך ביוזמה אישית צצו סדנאות של אומנים פרטים וליצור ערכי ומצומצם. הגבול הדק שבין האומנויות היטשטש. מסורת האריגה עברה תהליך של שחרור מצורות מסורתיות.

 

בית-ספר צהלה תל אביב