בית פרופיל פרוייקטים מאמרים צרו קשר English
סביבה לימודית

 

 
סביבה לימודית - עתיד וירטואלי או ראלי ?
 
חיזוי העתיד היה מאז ומתמיד נושא מחקר מסקרן, מעניין ובעייתי עבור המין האנושי. כבר בתנ"ך נאמר כי "מאז שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים בלבד". כיום אנו מבינים כי חיינו בהווה לא נצפו כיאות לפני מספר עשורים. התחזיות בספרים "1984" של ג'ורג' אורוול  ו"הלם העתיד" של אלווין טופלר, לא מומשו ועדין אין אנו בטוחים לגבי "נוסטרדמוס". חקר העתיד הוא מדע המצליח במספר תחומים אך עיצוב חלל איננו מדע מדויק וקשה לחשבו במונחים של הסתברות לוגית, גם אם הוא מכיל מספר מרכיבים כמותיים. קשה לנתח מגמות עכשוויות, לעקוב אחר התפתחויות ומחקרים העובדים On line"" ולהסיק מסקנות לגבי השינויים בעתיד מכיוון שהבלתי ידוע איננו שולי.
 
אנו חיים בתקופה של שינוי. הבלתי צפוי גדול מן הצפוי. ההפתעות רבות ואין לשכוח כי שינויים והתפתחויות המתרחשים בעולם בו זמנית אינם זהים. המצב הגלובלי הנוכחי יוצר קוטביות ואנו חווים מצבים קיצוניים כמו: חברות עניות מול חברות שפע, רעב מול שובע, ארצות מתפתחות מול ארצות נחשלות, ניצול ילדים מול שימוש בסמים ע"י נוער , שכר זעום לעומת אבטלה, ילדים ללא מסגרת להשכלה מול אלימות בבתי ספר, תיור מול גלישה ועוד. החלום להגיע לחברה אוטופית, שבה אף אחד לא יהיה רעב, או מובטל ותפסקנה המלחמות והאלימות כלפי בני האדם לא מומש. יתכן שבהגיע יום זה, נוכל להקדיש את מלוא מרצנו לחינוך בכל העולם במידה שווה. נשאלת השאלה "האם לכשיגיע היום, נהיה מוכנים עם יכולת, ידע ו"מתכונים" של איך וכיצד? לצערנו הרב אין שלום בעולם וגם לא שוויון הזדמנויות לכל פרט.  לאור זאת עלינו לחשוב על חינוך העתיד בצורה מערכתית כוללנית הפרושה כ"רשת" ונבנית שלב אחר שלב, נידבך על נדבך, מתוך מטרה להגיע לכך שכל אדם, באשר הוא חי, יזכה להזדמנות שווה לפיתוח יכולתו ולרכישת חינוך, השכלה וידע.
 
 אנו חיים בעולם מלא ניגודים והתלבטויות. בין אם זה כתוצאה מהיותנו "דור המדבר" של ההתפתחויות או תוצאה של חוסר וודאות. בכל מקרה עלינו להיות מוכנים לתת מענה למצב של ניגודיות בו-זמנית כמו: גלובליזציה מול מקומיות, בינלאומיות מול לאומיות, חופש לעומת כורח, אינדיווידואליזם מול פלורליזם, וירטואליות מול ריאליות, ריכוזיות מול פיזור, פרטיות מול ציבוריות, אקולוגיה מול טכנולוגיה, ידע מול בערות, עירוניות מול פרווריות, בדידות מול קהילתיות ועוד. תכונות מנוגדות אלו מתייחסות גם לעיצוב סביבה לימודית. בעולם של מהפכות חברתיות כמו תקשורת, אינפורמציה וביוטכנולוגיה, כאשר האתגר הוא יצירתיות דיגיטאלית, בית הספר הוא המקום הראשון והמשפיע ביותר על ההתפתחות, על עיצוב האישיות ועל גיבוש הזהות האינדיווידואלית של האדם. תכונות אלו חשובות יותר מרכישת ידע ומידע. כמות המידע ממילא כה גדולה עד כי לא ניתן להעבירה ועיקר המאמץ מוטב שיתמקד בכלים לרכישת המידע, פיתוח חשיבה יצירתית של הפרט וחיזוק זיקתו החברתית. בית הספר יוכל להתמודד עם האתגר של חיפוש הכישרון הייחודי של כל פרט, בין אם זה ילד או מבוגר. בית הספר אמור להיות פתוח לכל וכישרונות עשויים להתגלות בתחומים רחבים יותר מן הידועים כיום וצפויים להתפתחות בעתיד. יש לפרוץ את המסגרת החינוכית הקיימת כיום ולתכנן מערכת כוללנית המאפשרת נגישות לכל תחום, ווירטואלי או ראלי ולעצב סביבה לימודית שתתאים לעתיד הלא נודע. גמישות היא שם המשחק, אינטגרציה וזמינות הם כלים נוספים בתכנון.
 
סביר להניח כי בעתיד יתרכזו רבים יותר בערים, תהיה יותר אינטראקציה בין אדם וסביבה ויהא צורך לחפש את האיזון וההרמוניה בין אדם וטבע, בין בנוי לפנוי ובין פרט לחברה וסביבה. תהליך הבנייה יתייעל ותתפתחנה מערכות מתוחכמות גם בשדה הבנייה. הדור הבא של מבני התרבות יהיה אינטליגנטי, אינטראקטיבי, דינאמי, אך יחד עם זאת גם ירוק, גמיש, אורבאני ובר קיימא. מקצועות חדשים יתפתחו בכל התחומים. תכנית הלימודים הכללית לא תוכל לענות על כל  שטחי ההתעניינות והפעילויות הייחודיות של כל פרט בחברה. ברגע שנפתח את הדלת ונסלול את הדרך עבורם, תחל ההצלחה. אהבת העיסוק , הערגה לפעילות אקטיבית היא המפתח ללמידה, קליטה, והתפתחות. החופש לבחור ייפתח בפני הלומד והוא יוכל להחליט באופן אישי היכן, כמה ואיך.
 
אנו המתכננים נהיה חייבים להכין להם "חללים", "מקומות"  ו"סביבות" –מערכות של "סביבות למידה"-  מצוידות היטב, מעוצבות בנוחות, פזורות על פני העיר או האזור כולו. כעין "סדנאות", שתאפשרנה התמחויות בתחומים שעדין לא נודעו. "סביבות למידה" אלו תוכלנה להתמקם בצורה מדולרית ליד מרכזים עירוניים, מסחריים, ספורטיביים וגם על גבי מסכים. גמישות ומוכנות לשינוי בממדים, בצורה ובחלל, החל מן התא "הפרטי" ועד ל"אולם הציבורי" מן המסך לכיכר, חשובה ביותר. הכול תוך תאום עם מערכות אלקטרוניות, סיביות, כ"רשת" בסיסית נוחה להפעלה. אחת המטרות תהיה ליצור מקומות נגישים, חופשיים לבוא וללכת, על בסיס אינדיווידואלי, מצוידים היטב בתשתיות ויחד עם זאת  בנויים בבניה ירוקה, ברת קיימא, תוך טיפול אקוסטי, נוחות אקלימית ושימור היסטורי בהתאם לסביבה. "מרכזים" אלו יוכלו לשמש כ"ספריית נושאים" כעין "שוק של פעילויות" בתחומים שונים כמו אמנות, טכנולוגיה, כלכלה, תקשורת, ספורט, מוסיקה ונושאים נוספים, שעדין לא ידועים ולא קיימים כיום. כל חבר בקהילה יוכל לתרום מן הידע שלו ומניסיונו המקצועי לאחרים והמרכז יפעל כ"שוק חליפין", של עזרה הדדית. תלמידים יתקשרו בעזרת המחשב בבית או ב"מרכז", עם "מרכזים" דומים בכל העולם. "מרכז התרבות" – צומת המפגשים -  בין אם הוא וירטואלי או ראלי, יהווה "מוקד משיכה" קהילתי גם לשעות הפנאי ולא רק ללימודי חובה. מרכזי פעילות אלו יוכלו להוות רשת להחייאה אורבאנית של מרכזים עירוניים הסטורים וחדשים.
 
עם כל זאת אל לנו לשכוח כי הצורך להתקשר ברמה האישית, הצורך במגע פיזי, בחום ובביטויי חיבה, כמו חיבוק ונשיקה לא יפוג במהרה. אולי זו הדוגמא לניגוד שבין סביבה וירטואלית לסביבה ריאלית. האתגר הגדול שלנו, איננו טכנולוגי אלא תרבותי. הבה נקווה שהתרבות הטכנולוגית תהפוך לתרבות הומאניות ובין הווירטואלי לריאלי לא נשכח גם את ההומאני.

בית-ספר צהלה תל אביב